כששיר הערש "נומי נומי" נכתב אי שם בשנות ה 60, עוד לא היתה קורונה, לא ZOOM, לא עבודה היברידית ובכלל לרוב האמהות לא היתה קריירה ללכת אליה בבוקר ולחזור עם צאת הלבנה. הן המתינו בבית לאב שיחזור מעמל יומו. הרבה כוסות קפה זרמו במכונת האספרסו מאז. השיבולים שאבא הביא כמתנה, הוחלפו באופציות וגברים ונשים כאחד החלו לצאת בבוקר לעבוד. עבור מי שבחרו לעבוד בהייטק, לא תמיד ברור היה מתי יחזרו מהמשרד ומתי, אם בכלל, יהיה להם זמן לשיר שירי ערש כשהמחשב עדיין פתוח והמיילים ממשיכים לזרום מסביב לשעון. העולם שהכרנו השתנה לבלי הכר, אולי אפילו לבלי שוב.
אחד הנושאים המדוברים ביותר בעולם העבודה בכלל ובהייטק בפרט הוא שעות העבודה. הנושא הזה כל כך משמעותי, עד שבמסגרת הצהרת המאה של ה- ILO מיום 21.6.2019 הגיעו כל המדינות החברות להצהרה משותפת המתייחסת לשוק העבודה העתידי ובין השאר הצהירו כי יש להתמקד בצורך באיזון טוב יותר בין עבודה לבין פנאי על ידי עידוד עובדים ומעסיקים להגיע להסכמות לגבי פתרונות, לרבות בנוגע לשעות העבודה, אשר ייקחו בחשבון את הצרכים ואת התועלות של הצדדים (משרד הכלכלה 2022). אבל הצהרות לחוד ומציאות לחוד. מחקר שערכנו לאחרונה בקרב עובדי ועובדות בהייטק בישראל שופך אור על ההתנהלות האמיתית בחברות ההיטק בישראל בכל הקשור לשעות עבודה.
עובדים הרבה- אבל לא כולם
בספר החוקים הישראלי מוגדרות שעות עבודה כ"זמן שבו עומד העובד לרשות העבודה, לרבות הפסקות קצרות ומוסכמות הניתנות לעובד להחלפת כוח ואויר" (Gov.il). על פי אותו חוק "שבוע עבודה לא יעלה על 42 שעות עבודה". בפועל, מגלה הסקר שערכנו,ש 74% מקרב עובדי ועובדות ההיטק בישראל עובדים 41 שעות ומעלה בשבוע. 12% מהם עובדים 51 שעות שבועות ויותר!. לפי הסקר שערכנו, עבודה של 51 שעות עבודה שבועיות ויותר מאפיינת בעיקר גברים ( 16% לעומת 8% מקרב הנשים.), מי שמנהלים עובדים (19% לעומת 8% מקרב עובדים שאינם מנהלים) עובדי משאבי אנוש (13%) ועובדים שאינם בתפקידי פיתוח (14%) לעומת 10% מקרב עובדים בפיתוח. נתון מעניין נוסף הוא זה שמעיד כי עובדי דרום וצפון הארץ עובדים, כך נראה, יותר שעות בהשוואה באזור המרכז וירושלים (78% ו- 81% עובדים 31 שעות שבועיות ומעלה בהתאמה לעומת 73% באזור המרכז ו-72% בירושלים). אבל דווקא עובדי הייטק בירושלים הם שיאני שעות העבודה השבועיות כש 15% מהם עובדים 51 שעות שבועיות ומעלה לעומת 13% מקרב עובדי הצפון וחיפה, 12% מקרב עובדי תל אביב והמרכז ו 6% מקרב עובדי הדרום. מאחר וזהו נתון תפיסתי-ייתכן שהוא לוקח בחשבון זמן בפקקים. ומי עובד הכי הרבה שעות? ככל הנראה אלה שאינם יודעים כלל כמה שעות הם עובדים ומדובר באחוז אחד מהמדגם, נתון מדהים כשלעצמו.
הסקר שערכנו מאשש כביכול את ההנחה הרווחת שעובדי ההייטק עובדים שעות ארוכות ורבות מעבר לשעות העבודה המקובלות. לממצא זה עלולות להיות השלכות שליליות רבות על העובדים ועל החברות שבן הם עובדים. למשל נמצא קשר בין שעות עבודה מרובות לנטייה של עובדים לחלות במחלות לב ובשבץ (בניטה, ר' 2020) ולשביעות רצון נמוכה ( 2022 Niebuhr, F.; Borle, P.; Börner-Zobel, F.; Voelter-Mahlknecht, S). אבל מסתבר שלא כל עובדי ההיטק עובדים כל כך הרבה שעות. 25% מכלל העובדים בהייטק שסקרנו עובדים 40 שעות שבועיות או פחות. כ-4% מהם עובדים 30 שעות שבועיות או פחות. הממצא הזה תואם ממצאי סקר שנערך בקהילת האינטרנט Blind שמצא ש כשליש מעובדי ההיטק שמילאו את הסקר העידו שהם עובדים רק 3-4 שעות ביום (.fastcompany.com 2021).
לפי הסקר שערכנו, נראה ששעות עבודה פחותות יותר מאפיינות יותר את עובדי חברות ההייטק הקטנות. 38% מהם עובדים 40 שעות שבועיות או פחות. מהם 9% עובדים 30 שעות שבועיות או פחות, בהשוואה לחבריהם בחברות ההיטק הבינוניות וגדולות שכ-22% מהם עובדים 40 שעות שבועיות או פחות ורק 3% מהם עובדים 30 שעות שבועיות או פחות. ייתכן שהדבר נובע מכך שחלק מעובדי החברות הקטנות הם יוצאי חברות גדולות שכבר שבעו מלעבוד בלי סוף.
היברידי זה שעון הנוכחות החדש
77% מעובדי ההייטק שסקרנו העידו כי הם עובדים במתכונת היברידית- חלק מהמשרד וחלק מהבית. זהו נתון מדהים שמעיד איזו השפעה עצומה היתה לקורונה על עולם העבודה.
הנתון הזה מאפיין במיוחד חברות בינוניות וגדולות בישראל. 77% מקרב העובדים בחברות גדולות ו 81% מקרב העובדים בחברות בינוניות העידו כי הם עובדים במתכונת היברידית, לעומת 65% בקרב העובדים בחברות קטנות. כמו כן מודל העבודה ההיברידית, נפוץ יותר בקרב נשים (80% מקרב הנשים העידו שהן עובדות היברידי לעומת 74% מהגברים). אנחנו רוצים לקוות שהנתון הזה מעיד על ההזדמנויות שנפתחות בפני נשים שעד כה נמנעו מלעבוד בהייטק בשל שעות המשרד הרבות, להכנס לתחום.
נתון מעניין נוסף הוא העובדה שעובדי חברות ההיטק הקטנות נוטים, כך נראה, לעבוד או רק מהמשרד או רק מהבית ופחות במתכונת היברידית בהשוואה לחברות הגדולות והבינוניות. 22% מהם עובדים רק מהמשרד (לעומת 12% מקרב עובדי החברות הבינוניות ו 14% מקרב עובדי החברות הגדולות) ו 14% מעובדי החברות הקטנות עובדים רק מהבית (לעומת 7% מעובדי הבינוניות ו-9% מקרב הגדולות). ייתכן שהנתון הזה מבטא מצד אחד חברות סטארט אפ חדשניות ו/או קטנות מאוד שמאמצות את המודל החדש של עבודה מהבית לעומת חברות קטנות מיושנות יותר שדובקות בעבודה מהמשרד בלבד.
איך היה בענוחה (בין עבודה למנוחה)?
הדיון בשעות עבודה בהייטק ובמודל העבודה- בבית או במשרד, מניחים שקיימת הפרדה ברורה בין עבודה למה שאינו עבודה בעוד שבפועל ההבחנה הזו מטשטשת, במיוחד בעידן הדיגיטלי. האם המייל ששלחת מהסלולר בעודך מניקה נחשבת עבודה? האם השיחה שערכת עם עובד כעוס באוזנייה בעודך מכין ארוחת ערב היא עבודה?. לדיפוזיה הזו בין עבודה ומנוחה קוראת החוקרת חני אופק־גנדלר- ענוחה. (אופק גנדלר 2017).
בנוסף, הנתונים אודות ההשפעות של עבודה מהבית אינן חד משמעיים. מצד אחד, למשל, מסקר גלובלי שערכנו ב HiBob עולה כי עבודה מהבית מגבירה את שביעות רצון של העובדים, אולם מחקרים אחרים, במיוחד בהנתן שעות עבודה מרובות, מעידים על השפעות שליליות על שביעות הרצון והבריאות הנפשית של עובדים (2022 Niebuhr, F.; Borle, P.; Börner -Zobel, F.; Voelter-Mahlknecht, S). דור המילניאלז עייף מתרבות של עבודה קשה, עד כדי כך שבסין תופסת תאוצה תנועת מחאה חברתית שקוראת ל"לשכב על הגב" במקום לעבוד. Tang Ping – באנגלית lying flat movement ( WEIBO, S. I. N. A 2021)
לאור כל זה, נראה ששם המשחק הוא גמישות והתאמה לצרכים. זה טוב לעובדים ולעסקים ולכל מי שרוצה לשיר בסוף היום שיר ערש לילדיו או ללכת להתאמן בחדר הכושר, מבלי שהעבודה תמשיך לרדוף אותו סביב לשעון.
מומלצים לקריאה נוספת
רוני זהבי, מנכ״ל ומייסד שותף הייבוב שעות העבודה בעולם העבודה החדש
"כבר שנים אנחנו דוגלים שכדאי לשים את הדגש על התוצרים והצלחות ופחות על זמן העבודה. ארחיב ואומר שהחכמה נעוצה באפשרות להתגמש גם בהקשר של זמן בית לעומת עבודה, גם בהקשר של ימי חופש וגם בהקשר של שעות העבודה. הנתונים מראים שלאורך זמן מי שעובד שעות ארוכות מידי ימים על גבי ימים יגיע למצב של שחיקה ולכן עדיף לעודד את העובדים למצוא את האיזון המתאים להם."
